תיאור:
היכולת לבצע כמה פעולות בעת ובעונה אחת, או להקיף באופן מובחן מספר דברים בהינף יחיד של תשומת לב, הילכה קסם על הדמיון האנושי מאז ומתמיד. קוריוזים היסטוריים מייחסים יכולת זאת לאישים כיוליוס קיסר ונפוליאון בונפרט. היבט מוכר של פעילותם הנוגע ליכולת זאת, הינה אמנות ניהול מערכותיהם הצבאיות: גיבוש תמונות מצב מיידיות ומדויקות מתוך ריבוי ההתרחשויות בשטח ואירגונם של מהלכים בלתי צפויים ואפקטיביים ביותר, תוך חסכון ניכר במשאבי אדם וציוד. מוכרים פחות קווי האופי היוצר והמארגן מחדש - היסוד הבונה שבפועלם: אישים אלה תרמו באופן מכריע לעיצוב מוסדות אדמיניסטרטיביים, חינוכיים ותרבותיים ששרדו בשינויים מזעריים תקופה ארוכה. אף במערכה הנואשת של חורף 1812, במוסקבה הבוערת, שוקד בונפרט בפרוטרוט, בין היתר, על כינונו מחדש של התיאטרון הלאומי הצרפתי.
הספר "חלוקת-קשב" מאפיין יכולת זאת ומצביע על מרכיביה. הוא מהווה סינטזה רחבת-היקף הנסמכת על ממצאים אמפיריים רבים בתחומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הקשב והנוירופסיכולוגיה. נדבכיו המרכזיים מתבססים ישירות על ממצאי מחקר מדעי רב-שלבי שנערך על כ-680 נבדקים ביחידת מחקר בבית החולים לווינשטיין, ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. הספר חותר להבהיר באיזה אופן מאפשרת יכולת חלוקת הקשב ביצוע אופטימאלי של משימות מורכבות, ודן בשאלה מהי תרומת יכולת זאת להפקת פתרונות יצירתיים ואפקטיביים בסביבה מגוונת המשתנית במהירות, ועל אלו מנגנונים קוגניטיביים היא נסמכת.
יכולת חלוקת הקשב מוצגת כאן לראשונה כציר מרכזי של האינטליגנציה המארגנת והיוצרת – אינטליגנציה סימולטנית (SI).
סוגים רבים של עבודות ועובדים עשויים להזדקק למידה זו או אחרת של חלוקת קשב, כגון בתפקידי ניהול מגוונים; מפעילי ציוד מורכב; או אנשי מחקר ופיתוח, הנתקלים בסתירות למודל או קו חשיבה נתון: במקום לדחות סתירות אלו בעזרת פרשנויות שונות, מאפשרת חלוקת-הקשב לנצל דווקא את רווח-המידע הטמון בנתונים הסותרים למטרת הרחבת הקונספט הבראשיתי.
עוד בספר: אירגון קוגניטיבי; חשיבה מערכתית לעומת חשיבה חד-מוקדית; מאפייני אישיות - המארגן והלא-מארגן; התמודדות עם עומס מידע ואירגונו; יעילות בביצוע תפקידים מורכבים; קשב סימולטני למכלול ופרטים.
מדברי הביקורת –
"ידיעות אחרונות" (דב גנחובסקי):
העניין אינו רק בחיסכון בזמן, אלא בהשתלטות על נושאים מורכבים בלי לאבד את הראייה הכוללת ואת בחינת השלכות ההחלטות... ספר יותר ממעניין...
השגות ד"ר אורי מילשטיין, ההיסטוריון הבכיר של מלחמות ישראל והוגה דעות בנושאי בטחון לאומי ואסטרטגייה, אודות הספר "חלוקת קשב":
מושג הארגון כאבן יסוד
יסודה של האינטלקטואליות היא חשיבה על עצם אפשרותה של האינטלקטואליות או, בלשונם של חכמי יוון הקלאסית – בניסיון להציל את האינטלקטואליות, אחרי פרסום הפרדוכסים של זנון לפחות. מיכאל שרון, אחד האינטלקטואלים המקוריים של ישראל היום, תרם למאמצים מתמשכים אלה תרומה מפתיעה בספרו "חלוקת הקשב". לדברי שרון האינטלקטואליות יסודה בארגון. מותר האדם מן הבהמה הוא ביכולתו לארגן נתונים ומותר אדם מאדם הוא באיכות ארגון הנתונים. הנתונים הגולמיים נקלטים על ידי העצבים ומבחינה זאת אין שוני בין עיני אדם לעיני נץ ובין אוזנו של אדם לאוזנו של כלב. יש הוכחות שבתחום הקליטה יש לבעלי חיים יתרון על האדם. לעומת זאת האינטליגנציה האנושית היא אינטליגנציה מארגנת ההופכת את הקליטה לקשב, וככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר כך הארגון מורכב יותר.
מיכאל שרון מבחין בספרו המרתק בין ארגון חד ממדי של רוב האנשים לבין ארגון רב ממדי של אנשים מוכשרים, מוכשרים מאוד וגאונים. הגאונים דוגמת לאונרדו דה וינצי, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין מגיעים על ידי ארגון רב ממדי לתובנות חדשות מכל וכל . עוד לפני איינשטיין, לדוגמא היה ה"זמן" מושג שימושי. אבל האינטליגנציה המארגנת של איינשטיין הפכה את הזמן למרכיב ב"מרחב/זמן" ומרכיב זה שינה את הפרדיגמה הפיסיקלית שקבע ניוטון מאתיים שנה לפני כן.
גם מושג הארגון היה בשימוש לפני מחקרו של מיכאל שרון, אך שרון הפך אותו בווירטואוזיות מחשבתית לאבן יסוד, לא רק בהבנת האינטלקטואליות אלא גם בהבנת המציאות באשר היא. לפיכך ראוי לכל מי שמתעניין בחשיבה האנושית, ביכולתה להבין את המציאות ולשפרה, לקרוא את "חלוקת הקשב".
מחיר: 89.00 ₪